אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹת֥וֹ בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃ {פ}

בְּרַם יַד אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן הֲוָת עִם יִרְמְיָה בְּדִיל דְלָא לְמִמְסַר יָתֵיהּ בִּידָא דְעַמָא לְמִקְטְלֵיהּ:

אך יד אחיקם. כשמעם דברי הכהנים והנביאים לא אמרו עוד השרים דבר והעם חזרו להיות נמשכים אחר דעת הכהנים והנביאים ואך יד אחיקם היתה עם ירמיה לבלי למסרו ביד העם להמית אותו ובכח ידו גבר על כולם והצילו:

יד. ענין כח והתאמצות:

אך יד אחיקם בן שפן הוא לבדו הצילו מיד העם וההמון, שלולא שעמד למגן בעדו היו העם ממיתים אותו בחמתם: