וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהֹוָ֔ה אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃

וּכְעַן אַתְקִינוּ אוֹרְחַתְכוֹן וְעוֹבָדֵיכוֹן וְקַבִּילוּ לְמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָכוֹן וִיתוּב יְיָ מִן בִּישְׁתָּא דְמַלֵיל עֲלֵיכוֹן:

ועתה. הואיל ומה׳ המה היטיבו ותקנו דרכיכם וכו׳ ואז ינחם ה׳ על הרעה וכו׳:

היטיבו. ענין תקון כמו מה תיטיבי דרכך (לעיל ב):