יִרְמְיָהוּ כ״ה · ט׳

הָא אֲנָא שְׁלַח וַאֲדַבֵּר יַת כָּל מַלְכְּוַת צִפּוּנָא אֲמַר יְיָ וְלִנְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל עַבְדִי וְאַיְתִינוּן עַל אַרְעָא הָדָא וְעַל יַתְבָהָא וְעַל כָּל עַמְמַיָא הָאִלֵין סְחוֹר סְחוֹר וֶאֱגַמְרִינוּן וַאֲשַׁוִינוּן לְצָדוּ וּלְאִשְׁתְּמָמוּ וּלְחָרְבַת עֲלָם:

הנני שולח. ר״ל אעיר לבות עכו״ם שונות מפאת צפון:

עבדי. ר״ל עושה שליחותי בדבר זה:

סביב. היושבים סביבות א״י:

והחרמתים. את כולם אחרים ואשימם לתמהון ולהיות שורקין עליהם ועד זמן רב יהיו חרבים:

והחרמתים. ענין הרג ואבדון כמו כי החרם תחרימם (דברים כ):

לשמה. ענין תמהון:

לשרקה. ענין השמעת קול בקבוץ שפתים ונעשה על דבר חשוב שנחרב:

ולחרבות. מלשון חורבן:

ועל כל הגוים שע"י שאעניש אתכם אעניש גם כל הגוים ואין פורעניות באה לעולם אלא בשביל ישראל, וגם שהמערכה היתה מחייבת אז שנבוכדנצר ימשול על העולם ויחריב ממלכות, והמערכה תורה על האומות ועל ישראל בשוה, רק בעת שישראל זכאים יבטל את המערכה והיה משפיל את נבוכדנצר וממילא גם האומות היו נצלים, אבל ע"י שלא שמעו, תתקיים הוראת המערכת על כל הגוים, ולכן אמרו שיעבדו שבעים שנה כמ"ש הרי"א שיש לכל אחד מז' הכוכבים מנין מיוחד מהשנים להשפעותיהם וסכום כולם שבעים שנה, ובזה הראה שכל ז' הכוכבים היו מורים על ממשלת נבוכדנצר, עד עבור סבוב כל השבעה ואז תבוטל מלכותו: