אֲרֵי הָא בְקַרְתָּא דְאִתְקְרֵי שְׁמִי עֲלָהּ אֲנָא מַשְׁרֵי לְאַבְאָשָׁא וְאַתּוּן מְדַמָן דְמִזְכָּא תִזְכּוּן לָא תִזְכּוּן אֲרֵי דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא אֲנָא מַכְלֵי עַל כָּל יַתְבֵי אַרְעָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:
אשר נקרא שמי עליה. להיות נקראה עיר ה׳:
אנכי מחל. אני מתחיל להביא הרעה ואתם תהיו נקיים מהרעה בתמיה הנה לא תנקו:
מחל. מל׳ התחלה:
כי הנה בעיר וכו' אנכי מחל להרע, כי ישראל הם תחת השגחת ה' לז"א אשר נקרא שמי עליה, ובכ"ז מזלו של נבוכדנצר ישלוט עליהם, וכ"ש אתם שאתם תחת המערכה, ואמר אשר אנכי מחל להרע, כי לפעמים הכרית ה' גוים כדי שישראל יקחו מוסר, כמ"ש הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואז יתחיל להרע אל הגוים בתחלה ויש תקוה שאם ישובו ישראל בתשובה תבוטל הגזרה, לא כן עתה שתחלה ההרעה היה בישראל וא"כ לא בא ע"ד זה שתבוטל הגזרה ואיך תנקו אתם:
