כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתוֹ֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לִי קַבֵּיל יַת כָּסָא דַחֲמַר לְוָטָא הָדֵין מִן קֳדָמַי וְתַשְׁרֵי יָתֵיהּ יַת כָּל עַמְמַיָא דַאֲנָא שְׁלַח יָתָךְ עֲלֵיהוֹן:

את כוס היין החמה. המשיל חמת ה׳ וגזרת הפורעניות ליין המבלבל את המוח:

והשקיתה. רצה לומר התנבא עליהם:

קח כוס היין החמה, היא מליצה על שיתהוה ביניהם מרדים ומהומות רבות, ועי"כ ושתו והתגעשו, כי תהיה חרב גוי בגוי ואיש ברעהו: