וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־יְהֹוָ֛ה אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃

וִיהֵי כְמִשְׁלַם שַׁבְעִין שְׁנִין אַסְעַר עַל מַלְכָּא דְבָבֶל וְעַל עַמָא הַהוּא אֲמַר יְיָ יַת חוֹבֵיהוֹן וְעַל אֲרַע כַּסְדָאֵי וַאֲשַׁוֵי יָתֵיהּ לְצָדוּת עֲלָם:

כמלאות. כאשר יהיה נשלם שבעים שנה:

אפקוד. אזכור עליהם עוונם:

ועל הגוי ההוא. זה בבל:

כמלאות. ענין השלמה כמו ובמלאות ימי טהרה (ויקרא י״ב:ו׳):

אפקוד. ענין זכרון:

והיה במלאות וכו' אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא גוי בבל עיר המלוכה, את עונם, מה שהחריבו ארצות, ועל ארץ כשדים בכללה: