לָכֵ֛ן הִנֵּה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְלֹא־יֹ֤אמְרוּ עוֹד֙ חַי־יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

בְּכֵן הָא יוֹמַיָא אָתָן אֲמַר יְיָ וְלָא יְהוֹן מִשְׁתְּעָן עוֹד בִּגְבוּרְתָּא דַייָ וּדְאַסֵיק יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

לכן וכו׳. הואיל והגאולה ההיא תהיה חשובה כ״כ לכן לא יאמרו עוד בשבועתם חי ה׳ אשר העלה וכו׳ מארץ מצרים:

(ז-ח) לכן הנה ימים באים, שנס של גאולה האחרונה יגדל יותר מנסי יציאת מצרים, וכבר פירשתי פסוקים אלה (למעלה ט"ז י"ד) עיי"ש, אשר העלה שעורו אשר העלה מארץ צפון ואשר הביא מכל הארצות, כי בבל עמוקה מכולם, אשר הביא את זרע בית ישראל, כי ממצרים הוציא את בני ישראל בעצמם ולעתיד יביא את זרעם שהוא זרע בית ישראל: