אֲרֵי זַנָאִין אִתְמְלִיאַת אַרְעָא אֲרֵי מִן קֳדָם מוֹמֵי דִשְׁקַר חֲרוֹבַת אַרְעָא יְבִישׁוּ דִידָוַת מַדְבְּרָא וְעַל דְמַסְגָן בִּרְעוּת נַפְשֵׁיהוֹן בִּישְׁתָּא תֵּיתֵי עֲלֵיהוֹן וְגִבְּרֵהוֹן לָא יַצְלְחוּן:
כי מנאפים. כי על ידיהם מלאה הארץ ניאוף וזנות:
כי מפני אלה. בעבור שבועת שוא הבאה בסבתם תשחת הארץ ויבשו מדורי המדבר מקום מרעה הצאן:
מרוצתם. מה שהם רצים לעשות בזריזות הוא רק לרעה ולא לטובה:
וגבורתם. תגבורת הלב שבהם איננה על דבר נכון ואמת:
אלה. ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳):
אבלה. ענין השחתה כמו על כן תאבל הארץ (הושע ד׳:ג׳):
נאות. ענין מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג):
מדבר. לפעמים מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר (ש״א יז):
מרוצתם. מלשון ריצה ומהירות ההליכה:
כן. נכון ואמת כמו לא כן בדיו (ישעיה טז):
כי, ר"ל שבנבואה ראיתי, א. את חטאתיהם, שהארץ מלאה מנאפים, ב. את פורענותם, כי מפני אלה אבלה הארץ, ותהי, כמו שהם רצים לעשות רעה, כן גם גבורתם לא כן, לא יוכלו להתגבר נגד האויב:
