וְנָתַתִּ֗י אֶת־כׇּל־חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כׇּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כׇּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כׇּל־אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְאֶתֵּן יַת כָּל עוֹתַר אַרְעָא הָדָא וְיַת כָּל עֲמָלָהּ וְיַת כָּל לֵיאוּתָהּ וְיַת כָּל אוֹצְרֵי מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה אֶמְסַר בְּיַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְיִבְזוּנוּן וְיִשְׁבּוּנוּן וְיוֹבְלִינוּן לְבָבֶל:
ואת כל יקרה. כל הדברים היקרים הנמצאים בה:
אתן. על כי האריך והפסיק חזר ואמר אתן וכן דרך המקרא:
חוסן. ענין חוזק ועל העושר יאמר שהוא החוזק וכן חוסן ויקר יקחו (יחזקאל כ״ב:כ״ה):
יגיעה. גם הוא יאמר על העושר הבא ביגיעה ועמל:
ובזזום. מל׳ בזה ושלל:
ונתתי את כל חוסן הם הדברים החזקים שבעיר כמו המבצרים, ויגיעה כספם וזהבם ותבואותיהם, ויקרה דברים היקרים כמו אבנים טובות ומרגליות, ואת כל אוצרות שאצרו המלכים, אתן מפרש נגד כל חוסן אמר אתן ביד אויביהם שיכבשו המבצרים, ונגד יגיעה ויקרה אמר ובזזום שיבוזו אנשי החיל איש לו, ונגד האוצרות אמר ולקחום כי יוקחו לאוצר מלך בבל:
