וְלֹ֣א אָֽמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֙רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְלָא אֲמָרוּ נִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ דְאַסִיק יָתָנָא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם דְדַבֵּר יָתָנָא בְמַדְבְּרָא בַּאֲרַע מֵישַׁר וְחָרוֹב בַּאֲרַע צַדְיָא וְטוּלֵימוֹתָא בַּאֲרַע דְלָא עָדָא בָּהּ אֱנַשׁ וְלָא אִתּוֹתַב אֱנָשָׁא תַּמָן:
ולא אמרו. לא חזרו מדרכם לומר איה ה׳ ר״ל נשוב לעבוד את ה׳ אשר העלה אותנו מארץ מצרים:
המוליך וכו׳. ר״ל ולא תעינו בדרך ולא חסרנו דבר:
בארץ וכו׳. כפל הדבר במ״ש פעמים רבות להפלגת הענין וכדרך המליצה:
לא עבר. בדרך העברה:
ולא ישב. בקביעות מקום:
ערבה. הוא כמו מדבר:
ושוחה. מקום גומות ובורות כמו בשחת עשו (תהלים ט):
ציה. ענין שממון:
וצלמות. צלו של מות ר״ל חשכת הקבר:
ולא אמרו ומלבד מה שלא הבחינו בין הטוב והרע, עוד לא שמו לב על חסרון התועלת ועל ההיזק שימשך להם עתה, אחר שעדן חוסים תחת צל ה', א. שהוציאם ממצרים משעבוד ועבדות, ועז"א ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים, ב. בדרכם במדבר שרק בו ימצאו מחסורם, ועז"א המוליך אותנו במדבר, כי המדבר הזה א"א שימצאו בו מחייתם בדרך טבעי מפני ג' דברים, א. שהוא בלתי ראוי לישוב מצד המקום והאדמה שמלא ערבה ושוחה וחפירות, ב. מצד האויר, בין השמיימי שהוא ציה מחום השמש הבוער, בין האוירי הוא צלמות ועפוש האויר, ג. מצד חסרון ההכנה לישוב מלא חול ונחשים וכדומה, ועז"א בארץ לא עבר בה איש:
