וּ֠בַקֹּתִ֠י אֶת־עֲצַ֨ת יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהִפַּלְתִּ֤ים בַּחֶ֙רֶב֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃

וֶאֱקַלְקֵיל יַת מְלַךְ אֱנַשׁ יְהוּדָה וְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם בְּאַתְרָא הָדֵין וְאַרְמִינוּן בְּחַרְבָּא קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּבְיַד דְבָעָן לְמִקְטַלְהוֹן וְאֶתֵּן יַת נְבֵלְתְּהוֹן מְשַׁגְרָא לְמֵיכַל לְעוֹפָא דִשְׁמַיָא וְלִבְעִירָא דְאַרְעָא:

ובקותי. ארוגן עצתם ר״ל לא ימצאו עצה להנצל:

מאכל וכו׳. כי לא יקברו:

ובקותי. ענין ריקות כמו הבוק תבוק הארץ (ישעיהו כ״ד:ג׳) והוא לשון נופל על לשון בקבוק:

ובקתי, על זה מורה שם בקבוק שעשוי להריק הדבר מתוכו כן אריק עצת יהודה: