יִרְמְיָהוּ י״ז · ו׳

וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּֽי־יָ֣בוֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וִיהֵי כְּעַכּוֹבִיתָא בְּמֵישְׁרָא וְלָא יֶחְזֵי אֲרֵי יֵיתֵי טָבָא וְיִשְׁרֵי בְּלָא וְלַד בְּמַדְבְּרָא בַּאֲרַע סְדוֹם דְלָא אִתְיָתְבַת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

והיה. הבוטח באדם יהיה כערער הגדל בערבה:

ולא יראה. אינו רואה כשבא טובה בעולם והם הגשמים ור״ל לא עליו יהיו הגשמים:

ושכן חררים. שוכן שם ביבשות מרוב החמימות שבמדבר:

ארץ מלחה. והיא ארץ שעפרה מלוח ואינה מיושבת והוא כפל ענין במ״ש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כערער. שם עץ מדברי וכן כערער במדבר (לקמן מח):

בערבה. ענינו כמו במדבר:

חררים. ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו):

מלחה. מלשון מלח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והיה ידמה כעץ העומד ערירי בערבה שלא ישיג שפע ממגד שמים ממעל כי לא יראה כי יבא טוב, ולא מסביבו ומשכניו כי שכן אצל קוצים חררים ויבשים במדבר, ולא משרשיו מתחת כי היא ארץ מלחה ולא תשב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל