הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כׇל־אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכׇל־גְּבוּלֶֽיךָ׃

על לוח לבם. שאינם שוכחין עכו"ם שלהם:

עַל דִפְלַחְתּוּן עַל טוּרַיָא בְּחַקְלָא נִכְסֵיהוֹן וְכָל בֵּית גִנְזֵיכוֹן לְבַזָא אֶמְסַר בְּחוֹבִין דַהֲוִיתוּן פָּלְחִין לְטַעֲוָתָא בְּכָל תְּחוּמֵיכוֹן:

הררי. ר״ל אתם יהודה העובדים לעכו״ם העומדים על ההרים הנה חילך יוציאו השוללים ויחלקו ביניהם בשדה במקום אשר יחנו עליך בכל האוצרות הטמונות אתן להם לבזה:

במותיך. ר״ל בעבור במותיך העשויות בחטאת לעכו״ם העומדים בכל גבוליך מקום אחד לא נעדר:

הררי. מלשון הר:

חילך. עושרך:

לבז. לבזה ושלל:

במותיך. מלשון במה:

הררי, ולכן את הר שלי העומד בשדה, הוא הר ציון שסביב לו נעשה כשדה שנחרבו הערים סביבו, חילך וכו' לבז אתן, וכן במותיך אתן לבז, ע"י החטאת אשר בכל גבולך: