וְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י ׀ שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָ֥כְלָ֛ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְאִם לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי לְקַדְשָׁא יַת יוֹמָא דְשַׁבְּתָא וּבְדִיל דְלָא לְמִטַל מַטוּל וּמֵיעַל בְּתַרְעֵי יְרוּשְׁלֵם בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא וְאַדְלִיק אֶשְׁתָּא בְּתַרְעָהָא וּתְשֵׁיצֵי בִּירְנְיַת יְרוּשְׁלֵם וְלָא תִטְפֵי:
ואם לא תשמעו אלי. מה שצויתי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ולבוא עמה בשערי ירושלים:
והצתי. אז אבער אש בשעריה ותשרוף הארמנות ולא תכבה עד תשרוף הכל:
והצתי. ענין הבערה:
ואכלה. ותשרוף וכן כמאכלת אש (שם ט) ארמנות. היכלות ופלטרין:
תכבה. מלשון כיבוי:
