כִּ֤י עֵינַי֙ עַל־כׇּל־דַּרְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִסְתְּר֖וּ מִלְּפָנָ֑י וְלֹֽא־נִצְפַּ֥ן עֲוֺנָ֖ם מִנֶּ֥גֶד עֵינָֽי׃

אֲרֵי קֳדָמַי גְלַן כָּל אוֹרְחַתְהוֹן לָא מְסַתְּרָן מִן קֳדָמַי וְלָא מְטַמְרָן חוֹבֵיהוֹן מִלְקָבֵיל מֵימְרִי:

כי עיני. משגיח אני כל דרכיהם:

לא נסתרו וכו׳. כפל הדבר במ״ש וכפל עוד ואמר ולא נצפן וכו׳ וזה לחוזק הענין:

נצפן. ענין הסתרה כמו יצפון לישרים (משלי ב):

כי עיני על כל דרכיהם, ר"ל אני מביט בין על הדרכים שהם דרכי הנפש והמדות שמהם צומחות העונות, בין על העונות עצמם שהם המעשים הרעים, והנה דרכי הנפש כמו דרך האכזריות הגאוה הנקמה תלוים בידיעה, ועז"א לא נסתרו מלפני היינו מפני ידיעתי, והעונות עצמם שהם המעשים הרעים תלוים בראיית החוש, ועז"א לא נצפן מנגד עיני, ר"ל כי יש הבדל בין משפטי ה' ובין משפט בשר ודם, בשר ודם אינו משקיף רק על המעשה, וה' ישקיף גם על דרכי הנפש והמדות שמהם יצמחו המעשים כמ"ש כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו (א יוב ל"ד):