וְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּי־אֵ֛שׁ קָדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד׃ {ס}

וְתִשְׁתַּעְבְּדוּן לְבַעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּאַרְעָא דְלָא יְדַעְתּוּן אֲרֵי קִידוּם תַּקִיף כְּאֶשְׁתָּא נְפַק מִן קָדָמַי בִּרְגַז עֲלֵיכוֹן יֵחוֹל:

והעברתי. אעבור אותך מארצך ללכת עם אויביך בארץ אשר לא ידעת מאז:

כי אש. אש החרון תבער באפי ועליכם תשרוף ר״ל עליכם אשפוך את החרון:

קדחה. ענין הבערה כמו הן כלכם קודחי אש (ישעיהו נ׳:י״א):

תוקד. ענין שריפה כמו ותוקד עד שאול (דברים ל״ב:כ״ב):

והעברתי, וגם אח"כ שתלכו למצרים גם שם לא תנצלו, כי העברתי את אויביך שהם הכשדים הם יעברו למצרים ושם תשיגכם חרב נ"נ שנית, כי אש האף והחמה לעולם תוקד גם אחר החורבן: