מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַ֠תְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֤וֹא חֲבָלִים֙ יֹֽאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מַה תֵּימְרוּן אֲרֵי יִסְעַר עֲלָךְ חוֹבָךְ וְאַתְּ אַלֵיפְתְּ יַתְהוֹן לְמֶעְבַּד בִּישִׁין עֲלָךְ הֲווֹ רַבְרְבִין כִּדְמַן אַוְלָא הֲלָא עָקָא וְחֶבְלִין יִיחְדוּנָךְ הָא כְּחֶבְלִין לְיָלֵידְתָּא:
מה תאמרי. במה תנצל כאשר האויב ישגיח בך לקחת אותך בשבי:
ואת למדת. אתה בעצמך הרגלת את הבבלים להיות עליך אלופים להיות ראשים עליך כי על שהראה חזקיה לשלוחי מרודך בלאדן מלך בבל את כל בית נכאתה הסית לבם אותם להלחם בישראל פעם בפעם לקחת האוצרות:
חבלים יאחזוך. בבוא האויב יאחוז אותך חבלים ומכאובים כמו אשה הכורעת ללדת:
יפקוד. ענין השגחה:
למדת. ענין ההרגל וכן פרה למד מדבר (לעיל ב):
אלופים. שרים וכן מפריד אלוף (משלי יו):
חבלים. מכאובי יולדה וכן חבלי יולדה (הושע יג):
מה תאמרי כי יפקד עליך, אם יפקד אליך וישאלך "איה העדר נתן לך", למה האבדת את כולם ע"י המרידה? מה תאמרי, (כמ"ש וידבר אתו משפטים), והלא את למדת אותם שיהיו אלופים עליך כי נשבע לו שלא ימרוד בו, וקבל מלכותו עליו ומה תאמרי בפקדו משפט, הלא חבלים יאחזוך:
