רֹעִ֤ים רַבִּים֙ שִׁחֲת֣וּ כַרְמִ֔י בֹּסְס֖וּ אֶת־חֶלְקָתִ֑י נָ֥תְנ֛וּ אֶת־חֶלְקַ֥ת חֶמְדָּתִ֖י לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָֽה׃

מַלְכִין סַגִיאִין קְטִלוּ עַמִי דוֹשִׁישׁוּ יַת אַחְסַנְתִּי יְהָבִין יַת אַחְסָנַת חֶמְדָתִי לְמִדְבַּר צָדוּ:

רועים רבים. עכשיו יפרש אמריו ויאמר רועים וכו׳ ר״ל מלכי הכשדים משחיתים את ישראל:

בוססו. רמסו חלקת שדי ר״ל החריבו ארצי:

נתנו וכו׳. את החלקה החמודה לי שמו להיות מדבר שממה:

בוססו. ענין רמיסה כמו בוססו מקדשך (שם סג):

חלקתי. ענין אחוזת שדה כמו ואכלה את החלק (עמוס ז׳:ד׳):

רועים רבים שהם מלכי האומות, שחתו כרמי את הגפנים שלו, ואח"כ שנעשה חלקת השדה בלא גפנים בוססו את חלקתי והשחיתו האדמה, ואח"כ נתנוהו למדבר כמ"ש גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח (ושילש דבריו נגד ג"פ שבא נבוכדנצר על יהודה):