שָׁ֩בוּ֩ עַל־עֲוֺנֹ֨ת אֲבוֹתָ֜ם הָרִאשֹׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מֵֽאֲנוּ֙ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֔י וְהֵ֣מָּה הָלְכ֗וּ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעׇבְדָ֑ם הֵפֵ֤רוּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ וּבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה אֶת־בְּרִיתִ֕י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אֶת־אֲבוֹתָֽם׃ {ס}

תָּבוּ לְחוֹבֵי אֲבָהַתְהוֹן קַדְמָאֵי דְסָרִיבוּ לְקַבָּלָא יַת פִּתְגָמַי וְאִינוּן טְעוֹ בָּתַר פַלְחֵי כּוֹכְבַיָא לְמִפְלַחְהוֹן אַשְׁנִיאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה יַת קְיָמִי דִגְזָרִית יַת אֲבָהַתְכוֹן:

שבו. חזרו על עונות אבותם וכו׳ כי אחזו בדרך הזה:

והמה. ועוד הוסיפו המה ללכת אחרי אלהים אחרים:

הפרו. א״כ כולם יחד הפרו את הברית כמות בית ישראל כן בית יהודה:

מאנו. מל׳ מיאון:

הפרו. בטלו: