שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־אָכְל֣וּ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֙הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שְׁפוֹךְ חֵימָתָךְ עַל עַמְמַיָא דְלָא אֲלִיפוּ לְמֵידַע דְחַלְתָּךְ וְעַל זַרְעִיתָא דְכַשְׂדָאֵי דִי בְפּוּלְחַן שְׁמָךְ לָא תְבָעוּ אֲרֵי שְׁלִיטוּ בִּדְבֵית יַעֲקֹב וּבְזוּ נִכְסֵהוֹן וְשֵׁיצִיאוּנוּן וְיַת מְדוֹרְהוֹן אַצְדִיאוּ:
שפוך. על האומות חמתך לעשות בהם נקם:
אשר לא ידעוך. שלא היו רוצים לדעת אותך ולקרות בשמך:
כי אכלו את יעקב ואכלוהו. ר״ל פעם אחר פעם:
ויכלוהו ואת נוהו השמו. גם כלו אותו גם השמו את נוהו זהו בה״מ:
אכלו, ואכלהו. ענין אבדון:
ויכלהו. מלשון כליון:
נוהו. ענין מדור כמו וזורה על נוהו (איוב י״ח:ט״ו):
השמו. מלשון שממון:
