כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגּוֹיִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּי־יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִ֖ם מֵהֵֽמָּה׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ מֵאוֹרְחַת עַמְמַיָא לָא תֵילְפוּן וּמֵאַתְוָן דְמִשְׁתַּנִין בִּשְׁמַיָא לָא תִתַּבְּרוּן אֲרֵי מִתַּבְּרִין עַמְמַיָא מִנְהוֹן:

אל דרך וכו׳. אל תלמדו ללכת אל דרך עכו״ם לעבוד אל הפסילים הנעשים למזלות השמים:

ומאותות. ר״ל אל תחשבו שבעבור עבודתם תהיו נצולים מהרעות אשר יורו עליהם מחברות הכוכבים ולקיית המאורות כי אין לכם לפחוד מאלה כי העכו״ם יפחדו מהם:

ומאותות. מל׳ אות וסימן:

תחתו. ענין פחד ושבר:

אל דרך, אם לא תלמדו אל דרך הגוים ללכת בדרכיהם, אז מאותות השמים לא תחתו ע"י שיחתו הגוים מהמה, כי אתם נתונים תחת השגחת ה' לא תחת המערכה רק בעת שתלמדו דרך הגוים אז תצאו מן הנהגת ההשגחה, וכן אל תחשבו כי הפסילים מועילים להפיק רצון מן הכוכבים: