יִרְמְיָהוּ י׳ · י״א

דְנָא פַתְשֶׁגֶן אִגַרְתָּא דִשְׁלַח יִרְמִיָה נְבִיָא לְוַת שְׁאָר סָבֵי גַלְוָתָא דִי בְּבָבֶל וְאִם יֵמְרוּן לְכוֹן כַּשְׂדָאֵי דְאַתּוּן בֵּינֵיהוֹן פְּלָחוּ לְטַעֲוָתָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּדֵין תְּתִיבוּ וּכְדֵין תֵּימְרוּן לְהוֹן טַעֲוָן דְּאַתּוּן פְלָחִין לְהוֹן טַעֲוַת דְלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ אִינוּן מִן שְׁמַיָא לָא יָכְלִין לְאַחָתָא מִטְרָא וּמִן אַרְעָא לָא יָכְלִין לְצַמָחָא פֵרִין אִינוּן וּפָלְחֵיהוֹן יֵיבְדוּ מֵאַרְעָא וְיִשְׁתֵּיצוּן מִן תְּחוֹת שְׁמַיָא אִלֵין:

כדנה. כן אמר הנביא לישראל שיאמרו אל עכו״ם העובדים לצבא השמים:

אלהיא. האלהים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ יהיו נאבדים מן הארץ ומתחת השמים האלה שעשה המקום ב״ה ר״ל מהראוי שיהיה נאבד מהם שם אלהות בכל המקומות שברא אלהי האמתי כי מה להם בהמקומות האלה (ולפי שכן צוה לומר להכשדים אמר בלשון ארמי לשון שמכירים בו הכשדים ולזה פתח ואמר כדנה תאמרון להום ג״כ בל׳ ארמי):

כדנה. כזאת:

להום. להם ומצאנו בל׳ ארמי המ״ם במקום הנו״ן כמו וכן אמרין להום (עזרא ה׳:ג׳):

אלה. בזה לשון ארמי כלשון עברי וכן אלה מאניא (שם):

כדנה תאמרון להום, אחר שהם מודים שה' הוא ברא את השמים ואת הארץ א"כ איך תכנו את האלילים בשם אלהים, אחר שלא בראו דבר ?, ואף אם תאמרו שבראו עולמות אחרים, מ"מ אחר ששמיא וארקא לא עבדו, ר"ל השמים והארץ שאנו בם, א"כ יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה, ר"ל מה להם בשמים וארץ אלה שלא בראו, ישכנו בשמים וארץ האחרים שבראו אותם, לא במקום שאינו שלהם?: