מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ {ס}

דְבֵית מְנַשֶׁה עִם דְבֵית אֶפְרַיִם וּדְבֵית אֶפְרַיִם עִם דְבֵית מְנַשֶׁה כַּחֲדָא יִתְחַבְּרוּן לְמֵיתֵי עַל דְבֵית יְהוּדָה בְּכָל דָא לָא תָבוּ מֵחוֹבֵיהוֹן דִיתוּב רוּגְזֵיהּ מִנְהוֹן וְעַד כְּעַן מַתְקְפִין מַרְדֵיהוֹן וְעוֹד מְחָתֵיהּ עֲתִידָא לְאִתְפְּרַע מִנְהוֹן:

מנשה. זה פירוש הפסוק שהוא מלמעלה, והנה מנשה ילחם עם אפרים ושניהם על יהודה:

מנשה את אפרים. מנשה יבוז וישלול את אפרים:

יחדו המה. שניהם יחד ילכו על יהודה לשלול שלל:

ועוד ידו נטויה. להכות עוד: