יְשַׁעְיָהוּ ז׳ · ח׳

אֲרֵי רֵישׁ אֲרָם דַמֶשֶׂק וְרֵישׁ דַמֶשֶׂק רְצִין וּבְסוֹף שִׁתִּין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין יִבְטְלוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל מִמָלְכוּ:

כי. טעם כי כמו כי עם קשה עורף הוא (שמות ל"ד מ'), אך על פי, והטעם בעבור רצין ופקח הצרים על ירושלם:

ובעוד. כאומר עוד נשארו שנים ויהיה כן, ותוספ' הבי"ת כבי"ת בטרם, ותחלת זה החשבון משנת הרעם שהיה בימי עוזיה שהתנבא עמוס וישראל גלה יגלה (עמוס ז' י"א), וכמוהו ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום (שמואל ב' ט"ו ז'):

יחת. מגזרת החתות (ישעיהו ט' ג') והוא מבנין נפעל, כמו ימם (ישעיהו י"ג ז'), והטעם שיהיה לו רע מעם שיבוא עליו, ויתכן היות יחת מבעלי הנו"ן כמו יגש, וכמוהו תחת גערה במבין (משלי י"ז י') והנה נראה הנו"ן במלת הנחת יי גבוריך (יואל ג' י"א) והטעם שירד מהיותו נחשב לעם:

ראש ארם. עיר המלוכה של ארם היא דמשק ואין לה כלום על ירושלם:

וראש דמשק רצין. הוא ראש ומלך על דמשק ולא על ירושלים:

ובעוד. ר״ל ואף מה שבידו לא ישאר כי במשך זמן ס״ה שנה מעת שנגזר הדבר בנבואת עמוס שאמר ושברתי בריח דמשק (עמוס א׳:ה׳) יחת וישבר מלכות ארם וכמ״ש ויעל וכו׳ דמשק ויתפשה (מלכים ב ט״ז:ט׳) וזה היה בימי אחז והרחיב הזמן בעבור שזכר גם אפרים:

אפרים מעם. תחסר הוי״ו ומשפטו ואפרים מעם ור״ל גם מלכות אפרים תשבר במשך זמן ס״ה שנה מהיות עוד עם כי ילכו גולה בימי הושע בן אלה והיתה בשנה הששית לחזקיה בתוך זמן ס״ה שנה מנבואת עמוס שניבא על ארם ועל מלכות אפרים כמ״ש הנה אנכי מעיק וכו׳ (עמוס ב׳:י״ג) וישראל גלה יגלה (שם ז) כי נבואתו היתה שתי שנים קודם שנצטרע עוזיה כמ״ש שנתים לפני הרעש (שם א) והרעש היה כשנצטרע עוזיה בכ״ו למלכו כמ״ש בשנת עשרים ושבע וכו׳ (מלכים ב ט״ו:א׳) וכמ״ש שם וכל ימי מלכותו נ״ב הרי נשאר כ״ה ושנתים לפניהם הרי כ״ז ימי יותם ט״ז ימי אחז ט״ז ושש של חזקיה הרי היתה בתוך זמן ס״ה שנה כי יותם ואחז מלכו שנים מקוטעות כמ״ש במ״ב וע״ש בחשבון הדורות:

ובעוד. ר״ל בתוך משך זמן:

יחת. ישבר כמו חתתה קשתותם (ירמיה נא):