וְיִפְקוּן וְיֶחְזוּן בְּפִגְרֵי גַבְרַיָא חַיָבַיָא דִמְרָדוּ בְמֵימְרִי אֲרֵי נִשְׁמַתְהוֹן לָא יְמוּתוּן וְאֶשְׁתְּהוֹן לָא תִטְפֵי וִיהוֹן מִתְדָנִין רַשִׁיעַיָא בְּגֵיהִנָם עַד דְיֵימְרוּן עֲלֵיהוֹן צַדִיקַיָא מִיסַת חֲזֵינָא:
ויצאו וגו'. סביב ירושלם כי שם תופת, וזה הכתוב למדו כל החכמים שיהיה יום דין בירושלם, ורבים אמרו כי ואשם לא תכבה רמז לנשמה בהפרדה מעל גוויתה, אם לא היתה זוכה לעלות אל מלאכי השם, תשאר אצל גלגל האש, והקדמונים אמרו כי זה אחר תחיית המתים, וראייתם שאמר דניאל על הרשעים אחר שיקיצו, שיהיו לדראון עולם, והכל אמת אמרו:
ומלת לדראון כמו גדוף, ויש אומרים שהם שתי מלות, ויפרשו ראון מגזרת הוי מראה ונגאלה [צפניה ג' א'], ומלת לדראון עולם (דניאל י"ב ב') יכחישם:
נשלם ספר ישעיה הנביא / והודות לאין מספר לאלהי אבי / שלמדני ספר נביאו והחכים לבבי / יתמך ימיני להשלים מכתבי / באייר שנת ת'ת'ק'ה' לעולם בלוקא עיר מושבי:
ויצאו. העכו״ם הבאים להשתחות לפני ה׳ יצאו מירושלים לעמק יהושפט לראות בפגרי מחנה גוג ומגוג שפשעו באל יתברך וחשבו להגלות את ישראל וזה יהיה בתוך אותם שבעה חדשים בעוד שלא קברו אותם וכמ״ש וקברום וכו׳ שבעה חדשים (יחזקאל ל״ט:י״ב):
כי תולעתם. הרימה האוכלת בשר ההרוגים ההם לא תמות והאש הבוער בהם לא תכבה:
והיו דראון. פגרי מחנה גוג ומגוג יהיו לחרפה ולבזיון בעיני כל בשר הבאים להשתחות לפני ה׳:
בפגרי. כן יקראו גופות ההרוגים וכן כפגר מובס (לעיל י״ד) תולעתם. מלשון תולעת ורימה:
ואשם. מלשון אש:
תכבה. מלשון כבוי:
דראון. ענין בזיון וכן לדראון עולם (דניאל י״ב):
לכל בשר. לכל אדם:
