יְשַׁעְיָהוּ ס״ה · כ״ג

לָא יֶחְלוּן לְרֵיקָן וְלָא יִרְבּוּן לְמוֹתָא אֲרֵי זַרְעָא דְבָרְכֵיהּ יְיָ אִינוּן וּבְנֵי בְנֵיהוֹן עִמְהוֹן:

לא וגו'. הטעם לא ימותו בניהם, כי השם ברך אותם וברך בניהם להיות אתם:

לא יגעו לריק. לא יהיה יגיעתם לריק ר״ל לא ימותו בניהם בחייהם:

לבהלה. למות בחייהם להבהיל אותם וכפל הדבר במ״ש:

כי זרע. כי זרעם המה זרע ברוכי ה׳ ולא ימותו בקוצר שנים:

וצאצאיהם אתם. כל ימיהם יהיו צאצאיהם עמהם כי לא ימותו בחייהם וכפל הדבר במ״ש: