כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃

אֲרֵי אֲנָא יְיָ רָחֵימְנָא דִינָא מְרַחֵק קֳדָמַי שִׁקְרָא וְאוֹנָסָא וְאֶתֵּן אֲגַר עוֹבָדֵיהוֹן בִּקְשׁוֹט וּקְיַם עֲלַם אֶגְזַר לְהוֹן:

כי וגו'. הטעם אשלם להם גמול, כי אני אוהב צדק שונא גזל אפי' בעולה שהיא קרבה לפני, על כן ונתתי פעולתם כמו שכרם, כמו ולא תלין פעולת שכיר (ויקרא י"ט י"ח):

והנה טעם גזל שלא אגזלם, כי אם לא אתן להם שכר הנם גוזלי שכר:

אוהב משפט. לכן נכון הדבר שיקבלו ישראל את הטובות האלה:

שונא גזל בעולה. אפי׳ בהבאת העולה אני שונא אם בא מגזל וכמ״ש והבאתם גזול וכו׳ הארצה אותה (מלאכי א):

פעולתס. שכר פעולתם אתן באמת:

וברית עולם. ברית המתקיים לעולם אכרות להם: