יְשַׁעְיָהוּ ס׳ · כ״ב

דִזְעֵיר בְּהוֹן יְהֵי לְאַלָפָא וּדְחַלָשׁ לְעַם תַּקִיף אֲנָא יְיָ בְּזִמְנָהּ אַיְתִינָהּ:

הקטן. המשפחה הקטנה שמספרם מעט תהיה לאלף:

בעתה. בגעת עת הישועה, והנכון שהוא דבק עם הקטן יהיה לאלף, והנה אחיש לעשות לשום מצעיר לגוי עצום, כדרך ואעשך לגוי גדול (בראשית י"ב ב'):

הקטן. השבט הקטן יתרבה עד אלף פעמים ככה:

והצעיר. כפל הדבר במ״ש:

אני ה׳. אשר היכולת בידי לכן בבוא עת הגאולה אמהר להרבות הקטן לאלף והצעיר לגוי עצום:

והצעיר. הקטן כמו ורב יעבוד צעיר (בראשית כה):

עצום. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיה טו):

בעתה. מלשון עת וזמן:

אחישנה. ענין מהירות כמו אחישה מפלט לי (תהלים נה):