תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
חֲלַף נְחָשָׁא דִבְזוֹ מִנִיךְ יְרוּשְׁלֵם אַיְתֵי דַהֲבָא וַחֲלַף בַּרְזְלָא אַיְתֵי כַסְפָּא וַחֲלַף אָעַיָא נְחָשָׁא וַחֲלַף אַבְנַיָא בַּרְזְלָא וַאֲשַׁוֵי פַּרְנָסָךְ שְׁלַם וְשִׁלְטוּנַיִךְ בְּזָכוּ:
תחת הנחשת אביא זהב. אשים בלב הגוים שיביאו הזהב, והנכון שאביא לך שכר זהב, והנה הנחשת נכבד מהברזל על [כן] תחתיו זהב כנגדו:
ושמתי פקודתך. אנשי פקודתך, כמו פקיד, והם החולקים המס:
[שלום]. שיקחוהו בשלום:
ונוגשיך [צדקה]. בצדקה:
תחת הנחושת. במקום הנחושת שנטלו האומות ממך אביא במקומו זהב וכו׳:
ושמתי פקודתך שלום. ר״ל תחת הפקידים שהיו נותנים עליכם לגבות המס אשים עליך שלום כי לא יבואו עוד בתגר לגבות המס כי אם יבואו לשאול בשלומך:
ונוגשיך. במקום הנוגשים את הכסף יבואו לעשות עמך צדקה:
פקדתך. מלשון פקיד וממונה:
ונגשיך. ענין הלחץ לקחת הכסף כמו נגש את הכסף (מ״ב כ״ג):
