וְהֻסַּ֤ג אָחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָח֣וֹק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא׃ {ס}

וְאִסְתְּחַר לַאֲחוֹרָא עָבְדֵי דִינָא וְעָבְדֵי זְכוּתָא מֵרָחִיק קָמִין אֲרֵי אִתְקִילוּ עַבְדֵי קוּשְׁטָא וְעָבְדֵי הֵימְנוּתָא לָא יָכְלִין לְאִתְגַלָאָה:

והסג. מבנין שלא נזכר שם פועלו:

וצדקה מרחוק תעמד. דרך משל, כי אין צדקתו [אמת], אמת לשון נקבה, והוא חסר נו"ן וימצא מבולע במלת אמתך (ישעיהו ל"ח י"ח):

ונכוחו. דברים שיאמר אדם לנכח חבירו, ראה דבריך טובי' ונכוחים (שמואל ב' ט"ו י"ג):

והוסג. ובעבור זה המשפט הראוי לעשות באומות הוסג אחור ולא נעשה והצדקה שהבטיח לנו המקום תעמוד מרחוק ולא באה:

כי כשלה. על כי האמת נכשלה ונחלשה ברחוב במקום פרסום רב לכן לא תוכל לבוא מן השמים דבר נכוחה הוא המשפט להאומות וצדקה לנו:

והוסג. ענין החזרה לאחור:

כשלה. ענין תשות וחלישות הכח כמו והיה הנכשל בהם (זכריה י״ב:ח׳):

ונכחה. ענין דבר יושר וראוי כמו בארץ נכוחות יעול (לעיל כו):