הַהָדָא הוּא תַּעֲנִיתָא דְרָעִינָא בָהּ יוֹמָא דִמְסַגֵף אֱנָשָׁא נַפְשֵׁהּ כָּפֵיף רֵישֵׁה כְאַגְמוֹן כָּפֵיף וְעַל סַקָא וְקִיטְמָא בָּאֵית הַלְדָא אַתּוּן קְרַן תַּעֲנִית וְיוֹמָא דְרַעֲוָא בֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ:
הכזה. יום ענות אדם נפשו, כפול, כי הוא הצום:
הלכוף. מפעלי הכפל במשקל לקב אויבי (במדבר כ"ג י"א):
כאגמון. צמח רך שישח את ראשו, והוא ידוע:
יציע. דגשות הצד"י לחסרון יו"ד השרש, כמלת אצרך (ירמיה א' ה') והשלם ייציע, והטעם ישים מצע [כמו] ושק ואפר יציע (אסתר ד' ג'):
הכזה. וכי בזה הענין ראוי להיות צום שאבחר בו וחוזר ומפרש שהוא יום שהאדם מענה נפשו בתענית:
הלכוף. האם מה שהאדם כופף ראשו למטה בהכנעה כצמח הגומא ויציע תחתיו שק ואפר וכי לזה תקרא לה׳ צום מקובל ויום רצון:
הלכוף. מלשון כפיפה והשפלה:
כאגמון. הוא הפוך מן גמא והוא שם צמח רך וכן כפה ואגמון (לעיל ט׳):
ושק. יריעה עבה:
יציע. מלשון מצע המשכב: