וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חׇרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃

וְיִבְנוֹן מִנָךְ חָרְבַת עֲלַם יְסוֹדֵי דַר וְדַר תְּקוֹמֵם וְיִקְרוּן לָךְ מְקַיֵים אוֹרְחָא דְתַקְנָא מֵתִיב רַשִׁיעַיָא לְאוֹרַיְתָא:

ובנו. הבונים היוצאים ממך:

מוסדי דור ודור. שהיה על מוסד שיעמוד לדור ודור:

תקומם. כמו [תשובב תהלים ס' ג'] משובב נתיבות לשבת, אחר שאינם הולכים עליהם בני אדם, לשבת תשובבם:

ובנו ממך. רצה לומר המעשים הטובים היוצאים ממך יבנו את חרבות העולם וכמו שהמעשים הרעים מחריבים את העולם כן הטובים יבנו החרבות:

מוסדי דור ודור. היסודות שנפלו בימי הדורות אתה תקומם אותם במעשיך הטובים וכפל הדבר במ״ש וקורא לך. כל בני העולם יקראו אותך גודר פרץ שהרי בזכות מעשיך גדרת פרצות העולם:

משובב. אתה הוא המשיב את הנתיבות להיות מיושבות באנשים כי בהיות הערים חריבים נשמו הנתיבות ובזכותך נבנו הערים ונתיישבו הנתיבות:

מוסדי. מלשון יסוד:

גודר פרץ. בונה כותל במקום הפרוץ והשבור כמו והגדר גדר וכו׳ (יחזקאל מ״ג):

משובב. מלשון השבה:

נתיבות. שביל ודרך:

לשבת. מלשון ישיבה: