יְשַׁעְיָהוּ נ״ו · ו׳

וּבְנֵי עַמְמַיָא דְמִתּוֹסְפִין עַל עַמֵהּ דַייָ לְשַׁמָשׁוּתֵהּ וּלְמִרְחַם יַת שְׁמָא דַייָ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ לְעָבְדִין כָּל דְיִטַר שַׁבְּתָא לְאַחֲלוּתֵהּ וּמַתְקְפִין בִּקְיָמִי:

ובני [הנכר]. (שם), הזכיר הסריסים קודם בני הנכר, בעבור שהשלים בהם, כי כן דרך המקרא ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו (יהושע כ"ד ד'):

לשרתו. שרות השם לעשות חקיו:

על ה׳. כמו אל ה׳:

כל שומר שבת. כל מי בהם אשר ישמור את השבת מלחללו וכל האוחזים בתורתו הנתונה בברית:

לשרתו. ענין עבדות ושמוש: