יְשַׁעְיָהוּ נ״ד · ו׳

אֲרֵי כְאִתָּא שְׁבִיקָא וְעָיְקַת רוּחַ עַרְעָךְ שְׁכִנְתָּא דַייָ וּכְאִתַּת עוּלֵמִין דְאִתְרַחֲקַת אֲמַר אֱלָהָיִךְ:

כי וגו'. בעבור שאמר וחרפת אלמנותיך, שהגוים מחרפים את ישראל שאין להם מלך, אמר השם כאשה עזובה היית ועצובת רוח שעזבה בעלה, והנה בעלה חי, כאשר אמר כי בועליך עושיך, ומלת עצובת שם התואר ולא פעול ואם הוא על משקלו, על כן כתוב קראך יי ואשת נעורים כי תמאס אמר השם, וכן היית:

כי כאשה עזובה וכו׳. רצה לומר ה׳ קראך לשוב אליו כדרך האשה העזובה מבעלה והיא עצובת רוח שבעלה קורא אותה לשוב אליו:

אשת נעורים. כמו אשת נעורים אם תמאס בעיני בעלה הנה לא תתמיד המיאוס כי ישוב ירחם כן אמר אלהיך לרחם עליך:

ועצובת. מלשון עצבון:

כי תמאס. אם תמאס: