יְשַׁעְיָהוּ נ״ד · ד׳

לָא תִדְחֲלִין אֲרֵי לָא תִבְהֲתִין וְלָא תִתְכַּנְעִין אֲרֵי לָא תִתְכַּלְמִין אֲרֵי בַהֲתַת עוּלֵמוּתִיךְ תִּתְנְשִׁין וְחִיסוּדֵי אַרְמְלוּתִיךְ לָא תִדְכְּרִין עוֹד:

תחפירי. כמו וחפרה הלבנה (ישעיהו כ"ד כ"ג), וטעם אל תיראי בהיותך בגלות:

עלומיך. רמז לגלות עלומים, או רמז לבית ראשון וגם שני, שהיו רעות רבות לישראל מעורבות בימי מלכותם:

אלמנותיך. חסרון המלכות:

אל תיראי. אל תפחדי שיהיה צאתך מגלות זה כצאתך משאר הגליות שמצאוך בארצך צרות רבות ורעות כי לא תבושי עוד לעולם להיות משועבדת ונכנעת אל האומות:

ואל תכלמי. להרים ראש ולהראות גדולה בחושבך פן תגלה שוב:

כי לא תחפירי. כי היה מובטחת שלא תחפירי עוד ללכת גולה:

כי בושת עלומיך תשכחי. כי הבושת שהיה לך בימי נעוריך כאשר היית גולה ומטולטלת הבושה הזאת תשכחי כי לא יקרה לך עוד כזאת להזכר על ידה הראשונות:

וחרפת אלמנותיך. החרפה שהיה לך מאז שהיית מבלי מלך כאלמנה מבלי בעל החרפה ההיא לא תזכרי עוד כי לא תהיה עוד מבלי מלך להזכיר על ידו את הראשונות:

תחפירי. ענין בושה וכלימה כמו וחפרה הלבנה (לעיל כד):

עלומיך. נעוריך וכן הקצרת ימי עלומיו (תהילים פ״ט:מ״ו):