וַתִּשְׁכַּ֞ח יְהֹוָ֣ה עֹשֶׂ֗ךָ נוֹטֶ֣ה שָׁמַ֘יִם֮ וְיֹסֵ֣ד אָ֒רֶץ֒ וַתְּפַחֵ֨ד תָּמִ֜יד כׇּל־הַיּ֗וֹם מִפְּנֵי֙ חֲמַ֣ת הַמֵּצִ֔יק כַּאֲשֶׁ֥ר כּוֹנֵ֖ן לְהַשְׁחִ֑ית וְאַיֵּ֖ה חֲמַ֥ת הַמֵּצִֽיק׃

וְאִתְנְשֵׁיתָא פּוּלְחָנָא דַייָ דְעָבְדָךְ דִתְלָא שְׁמַיָא וְשַׁכְלֵיל אַרְעָא וּדְחַלְתָּא תְדִירָא כָּל יוֹמָא מִן קֳדָם חֲמַת מְעִיקָא כְּמָא דִמְתַקְנִין לְחַבָּלָא וּכְעַן אָן הִיא חֲמַת דִמְעִיקָא:

ותשכח. כאלו שכחת, ידבר ברוח הקודש אל לבו, שהוא עושך ויש לו כח גדול, שהשמים והארץ ברשותו:

המציק. כאשר אמר גוי נתתי למכים (ישעיהו נ' ו'):

להשחית. להרוג, ואיה עתה חמת המציק:

ותשכח ה׳ עושך. שכחת השענת ה׳ המגדל והמרומם אותך והכל שלו כי הוא נוטה שמים וגו׳:

ותפחד. בכל עת תפחד מפני חמת האויב המציק כאשר הכין מחשבות להשחית:

ואיה חמת המציק רצה לומר הלא מחר בא ואיננו כי ימות לשחת ואם כן למה שכחת השענת המקום ותפחד ממנו:

עושך. ענין הגדלה והרמה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים ל״ב:ו׳):

חמת. מל׳ חמה וכעס:

המציק. מל׳ צוקה וצרה:

כונן. מל׳ הכנה: