יְשַׁעְיָהוּ נ׳ · ו׳

גַבֵּי יְהָבֵית לְמָחָן וְלִיסְתֵּי לְמָרְטָן אַפִּי לָא טַמְרֵית מֵאִתְכְּנָעוּ וָרוֹק:

גוי וגו'. לא חששתי אם אני נתתי על שמו גוי למכים:

גוי נתתי למכים. מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני

ולחיי למורטים מסרתי לחיי למורטים שערותם:

פני לא הסתרתי. ר״ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני:

גוי. גופי כמו גוית שאול (ש״א ל״א):

ולחיי. כן נקרא המקום שאצל העין:

למורטים. ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט׳:ג׳):

מכלמות מלשון כלימה וחרפה:

ורוק. רוק הפה: