ה֛וֹי מַשְׁכִּימֵ֥י בַבֹּ֖קֶר שֵׁכָ֣ר יִרְדֹּ֑פוּ מְאַחֲרֵ֣י בַנֶּ֔שֶׁף יַ֖יִן יַדְלִיקֵֽם׃

וַי דִמְקַדְמִין בְּצַפְרָא לְמִשְׁתֵּי חֲמַר עַתִּיק רָדְפִין מְאַחְרִין לְמִפְטַר מְרַמְשִׁין עַל שִׁוְיֵהוֹן חֲמַר אוּנְסִין מַדְלֵיק לְהוֹן:

הוי משכימי. סמוך אף על פי שאחריו בי"ת, וכמוהו השכוני באהלים (שופטים ח' י"א):

וכן מאחרי בנשף תחילת הלילה, וכן בנשף בערב יום (משלי ז' ט'). כוכבי נשפו (איוב ג' מ'), כי נשף יש שהוא סמוך אל הבקר:

ומלת ידליקם יוצאה לשנים פעולים, מגזרת כי דלקת אחרי (בראשית ל"א ל"ו) ויש אומרים מתרגום יבעירם בארמית:

משכימי בבקר. משכימים בבוקר ורודפים לבקש יין המשכר ומאחרים לשבת בערב לשתות הרבה עד אשר היין דולק ובוער בהם:

בנשף. בחשכת הלילה כמו נשף חשקי (לקמן כא):