הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט׃ {ס}

הֲיִתְנְסֵיב מִגָבָּרָא עֲדִי וְאִם דִשְׁבוֹ זַכָּאִין יִשְׁתַּזֵיב: [ת"א] אֲמָרֵת יְרוּשְׁלֵם הַאֶפְשַׁר דְיִתְנְסֵיב מֵעֵשָׂו רַשִׁיעָא דַאֲמִיר עֲלֵהּ דְצַדִיקַיָא הוּא יִשְׁתֵּיזֵיב:

היוקח וגו'. דברי הנביא ידבר בעד ישראל, שהיו אומרים איך יצאו ישראל מיד הגוים:

היוקח מגבור. המלקוח שלקח והוא השבי:

ואם שבי צדיק ימלט. בעבור צדקתו, אחר שלקחו הגבור:

היוקח. רצה לומר כסבורים אתם לומר וכי אפשר לקחת מיד עשו הגבור את המלקוח ששלל:

ואם שבי. וכי אפשר להמלט מידו את השבי ששבה את יעקב הצדיק:

מלקוח. כן נקרא שבי הבהמה כמו את השבי ואת המלקוח (שם לא):