יְשַׁעְיָהוּ מ״ט · כ״ב

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֶגְלֵי בְּעַמְמַיָא גְבוּרְתִי וְעַל מַלְכְּוָתָא אֲרִים נִסִי וְיֵיתוּן בְנָךְ בְּצִיבִין וּבְנָתָךְ עַל פַּרְוָן יִתְנַטְלָן:

אשא אל גוים ידי. כאדם שישא ידו ויראהו, וכן ארים נסי והטעם שאודיע זאת הישועה:

והביאו. הגוים בניך:

בחוצן. כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה' י"ג):

אשא אל גוים ידי. לרמז להם להביא את ישראל ר״ל אעיר לבם על זאת:

ארים נסי. ארומם נס וגם הוא ענין רמז וכפל הדבר במ״ש:

בחוצן. ר״ל יביאום בכבוד רב:

נסי. הוא כלונס זקוף ומשימים עליו מפה לרמז:

בחוצן. כן יקרא כנף הבגד כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה׳:י״ג):

על כתף. על השכם: