ע֚וֹד יֹאמְר֣וּ בְאׇזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר־לִ֥י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה־לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה׃

מִכְּעַן יֵימְרוּן חַד חַד בְּגַוִיךְ בְּנֵי עַם גַלְוָתִיךְ עָק לִי אַתְרָא רְוַח לִי וְאֵיתִיב:

גשה. לשם בשבילי:

יאמרו באזניך. ר״ל באזניך תשמע אשר יאמרו הבנים אשר היית שכולה מהם:

צר לי המקום. מרוב מרבית העם:

גשה לי. האחד יאמר לחבירו גשה הלאה בעבורי שאוכל לשבת גם אני:

שכוליך. מי שבניו אבודים ממנו קרוי שכול כמו כדוב שכול (הושע יג):

גשה לי. התרחק בעבורי: