מִהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִיבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ׃

יוֹחוּן בְנַיְכִי חָרְבָתַיִךְ מְפַגְרָךְ וּמְחַרְבָּךְ מִנִיךְ יִגְלוֹן:

מהרו וגו'. הנה באו בניך, ויצאו ממך כל מהרסיך:

מהרו בניך. יותר מהרה שכחו בני ציון את ארצם משאשכח אני:

מהרסיך. המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך ר״ל הרשעים שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן ולא מאתי יצאה הרעה: