רׇנּ֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ (יפצחו) [וּפִצְח֥וּ] הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֤ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖יו יְרַחֵֽם׃ {ס}

שַׁבָּחוּ שְׁמַיָא וּבוּעִי אַרְעָא וְדוּצוּ טוּרַיָא תּוּשְׁבַּחְתָּא אֲרֵי עֲתִיד יְיָ לְנַחֲמָא עַמֵיהּ וְעַל עִנְוְתָנוֹהִי יְרַחֵם:

רנו וגו'. דרך משל, או רננת שמים להיות האויר זך והארץ לתת צמח וכן ההרים:

רנו שמים וכו׳. הוא ענין מליצה ור״ל הרבה שמחה יהיה בעולם:

וגילי. ענין שמחה:

ופצחו. ענין פתחון פה בהרמת קול וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נ״ד):