יִ֠שָּׂאֻ֠הוּ עַל־כָּתֵ֨ף יִסְבְּלֻ֜הוּ וְיַנִּיחֻ֤הוּ תַחְתָּיו֙ וְיַֽעֲמֹ֔ד מִמְּקוֹמ֖וֹ לֹ֣א יָמִ֑ישׁ אַף־יִצְעַ֤ק אֵלָיו֙ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֔ה מִצָּרָת֖וֹ לֹ֥א יוֹשִׁיעֶֽנּוּ׃ {ס}

נַטְלִין לֵיהּ עַל כַּתְפֵּיהוֹן סַבְלִין לֵיהּ מַחֲתִין לֵהּ בְּאַתְרֵהּ וְקָאֵים מֵאַתְרֵהּ לָא אֶפְשַׁר לֵיהּ דִינוּד אַף יִבְעֵי מִנֵהּ לָא יְתִיבִינֵהּ מַעַקְתֵהּ לָא יִפְרְקִנֵהּ:

ישאוהו. תחתיו. במקומו:

לא ימיש. פועל יוצא, לא יוכל להמיש נפשו ממקומו, או הוא פועל עומד והראשון הוא הנכון:

יצעק. מושך אחר עמו, וכן הוא ומצרתו יצעק:

ישאוהו. כל אחד נושא האל וסובל משאו על כתפו:

יניחוהו. ואם מניחו במקומו יעמוד שם ולא יסיר ממקומו:

אף יצעק. אף אם הוא צועק אליו בקול גדול לא יענה ולא יושיענו מצרתו וכאומר היש סכלות גדול מזה להאמין בדבר שאין בו ממש:

יסבלוהו. מל׳ סבל ומשא:

תחתיו. במקומו וכן וישבו תחתם (יהושע ה):

ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות טו):

יענה. מל׳ עניה ותשובה: