יְשַׁעְיָהוּ מ״ה · י״ח

כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הֹוָ֠ה בּוֹרֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֽוֹנְנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ דִי בְרָא שְׁמַיָא הוּא אֱלֹהִים דְשַׁכְלִיל אַרְעָא וְעָבְדָהּ הוּא אַתְקְנָהּ לָא לְרֵיקָנוּ בְרָהּ אֱלָהֵין לְאַסְגָאָה עֲלָהּ בְּנֵי אֱנָשָׁא אַתְקְנָא אֲנָא יְיָ וְלֵית עוֹד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי. הוא כוננה, באדם ובבהמה:

לא תהו בראה. לשוא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הוא האלהים. וכאומר אבל אין כח מה בצבא השמים הנבראים:

יוצר הארץ. מי שיצר את הארץ ותקנה להיות מגולה מן המים הוא הכין כל אשר בה ואין דבר ביד צבא השמים:

לא תוהו בראה. כשבראה את הארץ לא בראה להיות תוהו כ״א לשבת בה בני אדם א״כ בודאי הכין בה כל הצורך:

אני ה׳. הבורא את אלה:

ואין עוד. מי עמדי כמוני:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ועושה. ענין תקון וכן וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳):

כוננה. מל׳ הכנה:

תוהו שממון:

לשבת. מל׳ ישיבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל