בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃

בְּהִיתוּ וְאַף אִתְכַּנִעוּ כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא הֲלִיכוּ בְּאִתְכַּנְעוּ פָּלְחֵי צַלְמַיָא:

בושו. הלכו בכלימה, החרשים שפסלו הפסילים, והם הלכו בכבוד אל המשלחים בשבילם כי צירים שלוחים וכן ציר בגוים שולח [עובדיה א' א'] והטעם שילכו אל מקומם:

בושו וכו׳. אז יבושו כולם בראותם שאין ממש באלהיהם כי לא היו להם למושיע כאשר הושיע המקום לישראל:

חרשי צירים. האומנים העושים ציורי הפסילים ילכו להם בכלימה כי יראו שאין ממש במעשיהם:

צירים. ציורי הצורות: