יְשַׁעְיָהוּ מ״ד · ג׳

אֲרֵי כְמָא דְמִתְיַהֲבִין מַיָא עַל אֲרַע בֵּית צַחֲוָנָא וּמִתְנַגְדִין עַל יַבֶּשְׁתָּא כֵּן אֶתֵּן רוּחַ קוּדְשִׁי עַל בְּנָךְ וּבִרְכָתִי עַל בְּנֵי בְנָךְ:

כי אצק וגו'. כמו שאצק מים על מקום צמא כן אצק רוח קדשי או רוח ישעי, ונדגש צד"י אצק לחסרון היו"ד, וכמוהו בטרם אצרך בבטן (ירמיה א' ה'):

כי אצק. כמו שאני יוצק מים על ארץ צמאה וכו׳ כן יצוק רצוני הטוב על זרעיך:

וברכתי. כפל הדבר במ״ש כי הרצון הוא הברכה:

אצק. מל׳ יציקה ושפיכה:

ונוזלים. ענין נטיפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כ״ד:ז׳):

על יבשה. ר״ל על מקום יבש:

רוחי. ענין רצון וכן עד יערה עלינו רוח ממרום (לעיל ל״ב):

צאצאיך. הבנים היוצאים ממך: