כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃

כָּל דָא בְּדִיל אֲבָהַתְכוֹן צַדִיקַיָא דְאִתְקְרֵי שְׁמִי עֲלֵיהוֹן וְלִיקָרִי בְרֵיתִינוּן אַתְקְנִית גַלְוַתְהוֹן אַף עֲבָדֵית לְהוֹן נִסִין:

כל וגו'. יש אומרים כי נקרא כמו קורא, ואיננו נכון, רק הוא כמשמעו, כל הנקרא בשמי שהם עם יי:

ולכבודי. להיות כבוד לשמי:

בראתיו. זה העם:

אף עשיתיו. הטעם ותקנתיו, ורבי שלמה בעל השירים השקולי' ז"ל פירש בו כי זה אור העולם, ואיננו דבק בטעם הפרשה:

כל הנקרא בשמי. כל ישראל הנקראים בשם עם ה׳:

ולכבודי. הנעשה להתכבד ולהתפאר בהם כמ״ש ישראל אשר בך אתפאר (לקמן מט):

בראתיו וכו׳. ר״ל כבר הכנתי לו כל צרכי הגאולה אין מחסור: