הַמּוֹצִ֥יא רֶכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃

דְאַפֵיק רְתִיכִין וְסוּסְוָן מַשִׁרְיָן וְעַם סַגִי כַּחֲדָא אִתְבְּלָעוּ וְלָא קָמוּ דְעִיכוּ כְּבוּצָא עַמִי טְפוֹ:

המוציא רכב וסוס חיל [ועזוז]. כבד ועזוז ביבשה, והם הכשדים היוצאים להלחם עם הפרסיים:

דעכו. מהבנין שלא נקרא שם פעלו וטעמו כבו וכן ידעך נרו באשון חשך (משלי כ' כ'):

המוציא רכב וכו׳. הנותן בלב מצרים להוציא אנשי הרכב וסוסיהם ואנשי החיל עם כל החוזק לרדוף אחר בני ישראל:

יחדו. כולם יחדו שכבו ולא הוסיפו לקום כי נטבעו במי הים:

דעכו. נפשותם קפצה מהם וכבה מהר כפשתה הדולקת הכבה מהרה כי לא תתעכב הרבה בשריפתה:

ועזוז. מל׳ עוז וחוזק:

דעכו. ענין קפיצה וכן דעכו כאש קוצים (תהילים קי״ח:י״ב) ע״ש שבעת הכבוי קופצת השלהבת: