מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הֲלָא אִם יְתוּבוּן רַשִׁיעַיָא יִתְקְרוֹן עַבְדֵי וְחַיָבַיָא דִנְבִיֵי שְׁלָחִית עֲלֵיהוֹן אֶלָא רַשִׁיעַיָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּלָמָא פּוּרְעֲנוּת חוֹבֵיהוֹן בְּרַם אִם יְתוּבוּן יִתְקְרוֹן עַבְדַיָא דַיָי:
מי וגו'. זה הכתוב לעד על יושר פירושי:
החשתי וגו'. והטעם אתם עורים כי תאמרו כי [אין] עור רק הנביא:
כמלאכי אשלח. הוא שליח השם, וכן כתיב ויאמר חגי מלאך יי [חגי א' י"ג:
מי עור כמשולם. כמו וירא מצוה הוא ישולם (משלי י"ג י"ג) מגזרת שלם, וכן המשולם הוא הצדיק:
ועור כעבד יי. שיעבד השם, ואם איננו נביא:
מי עור וכו׳. כאלו יפרש דבריו לומר מה שכללתי גם הכשרים שבכם להקראם חרשים ועורים כי מי הוא היותר ראוי להקרא עור כי אם עבדי על כי הוא יודע ומכיר בקלקול הדור ואינו מסתכל במעשיהם להישירם ולתקנם:
וחרש וכו׳. חוזר על מלת מי הוא היותר ראוי להקרא חרש כמלאכי אשר אשלח רצה לומר מי שנתתי חכמה בלבו וכאלו שלחתיו ללמד דעת את העם והוא כחרש לא ישמע מעשי בני העם להזהירם על הדבר:
כמשולם. השלם במדות:
כעבד ה׳. כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המליצה:
כמלאכי. ענין שליח:
